זה (עוד לא) פאשיזם

דרום תל אביב בוערת. חלונות מנופצים, אספסוף משולהב, אישה עם חולצה שרקום עליה "מוות לסודנים". זה נראה לא טוב, ואני מודה שגם התגובה הראשונית שלי הייתה, "קריסטלנאכט". אבל כשהבטן נרגעה קצת הראש נזכר שזה (עוד לא) עד כדי כך גרוע.

כשגרתי ברחוב פינסקר בתל אביב, הייתי מוציא כסף מהכספומט של בנק הפועלים בכיכר דיזנגוף. הייתי מוציא את הארנק מהתיק כבר ליד המזרקה של אגם וככה הולך איתו עד לכספומט. לפעמים אחד הזרוקים בכיכר היה ניגש אלי ובמקום לשדוד אותי רק היה ממציא תרוץ שהוא צריך כסף לאוטובוס. הייתי צוחק ואומר לו שאני לא נותן לו כסף לחומר והוא היה עוזב אותי בשקט. תל אביב, 1990, העיר הכי בטוחה והכי תמימה בעולם.

אבל עם ישראל רוצה להיות ככל העמים ותל אביב רוצה לשחק אותה ניו יורק. תל אביב לא יכולה להיות ניו יורק, פשוט כי היא קטנה מדי. חצי מליון תושבים זה לא מספיק כדי להיות ניו יורק, אבל לא צריך להתפלא שכשמנסים להיות עיר גדולה, חוטפים גם את כל המחלות של עיר גדולה.

אם נחשוב על מדרג של שנאת האחר, כזה שבו גרמניה הנאצית מקבלת דרוג 10, ואחווה ושלום בין כל העמים זה קו האפס, אז מה שאנחנו רגילים לחשוב עליו כנורמלי יהיה 3 בדרוג, ומה שראינו השבוע בדרום תל אביב יהיה ארבע וחצי. כלומר לא מדובר באיזו סטייה משמעותית מהנורמה שבה אפלייות והדרות הם מעשים שבשגרה במדינת היהודים, אלא יותר התפרצות של לחץ שהצטבר עקב אותה שגרה. זה עוד רחוק מלהיות פאשיזם. זו עדיין לא ההתנהלות המכוונת במעין כוונה פלילית של היטלר או מוסליני, שמגדירה איזה גזע עליון שאחד מאמצעי השליטה שלו באלה שהוא תופש כגזעים נחותים היא להפנות אותם אלה נגד אלה. יש כבר אצלנו כמובן לא מעט "הפרד ומשול" אבל ברמה של מקיאוולי ולא של הנ"ל.

זה לא אומר שהמצב לא יכול להתדרדר עוד. מה שאנחנו מגלים בשנים האחרונות הוא שאנחנו לא חסינים בפני האפשרות הזאת. הייתה אולי איזו צפייה שבגלל השואה והאנטישמיות, נוכל להשאר יפים ותמימים לנצח. כאילו העבר הנורא של עמינו באמת נותן לנוו איזו חסינות מוסרית. זה לא קורה, ומה שיקרה גם אם נצליח לעצור את התדרדרות הוא שנתחיל לקבל את הנורמליות שכל כך רצינו. נורמליות זה גם מולטי אתניות ואנשים במגוון צבעים, וזה גם כל הבעיות שנלוות למצב שבו אנשים נמצאים בשינוי ובתנועה, כולל המצוקה וחוסר הבטחון. יותר אי אפשר להסתובב שיכור בשלוש בלילה בפלורנטין, או להתמזמז על ספסל ברחוב צדדי.  ככה זה בעולם האמיתי. ברוכים הבאים.